תלמוד ירושלמי סנהדרין
אֵין נוֹשְׂאין לֹא אַלְמָנָתוּ וְלֹא גְרוּשָׁתוֹ שֶׁלְּמֶלֶךְ. עַל שֵׁם וַתִּֽהְיֶי֧נָה צְרוּרוֹת עַד־י֥וֹם מוּתָן אַלְמְנ֥וּת חַיּֽוּת׃ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דָוִד מְקַלְעָתָן וּמְקַשְׁטָתָן וּמַכְנִיתָן לְפָנָיו בְּכָל־יוֹם וְאוֹמֵר לְיִצְרוֹ הָרַע. תִּאַבְתָּה דָבָר הָאָסוּר לָךְ. חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַתְאִיבְךָ דָּבָר הַמּוּתָּר לָךְ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אֲסוּרוֹת מַמָּשׁ הָיוּ. וּמַה כְלִי הֶדְיוֹט שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט אָסוּר לַמֶּלֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. כְּלֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּהֶן הֶדְיוֹט אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמֶּלֶךְ אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן.